הערכה ודימוי עצמי יכולים להיות מצד אחד סיבה של סימפטומים, (כמו אלימות פיזית / מילולית, פחד, חוסר אינטראקציה עם הסביבה, קשיים חברתיים, קשיים בלימודים ועוד…)
ומצד שני, יכולים להיות תוצאה של אלימות פיזית/מילולית, של קשיים חברתיים/לימודיים וכו', שכן הספק לגבי מיהם באמת, מתחיל לחלחל ויחד איתו האמונה שיחס הסביבה כלפיהם מוצדק.
במקרים רבים אני פוגש ילדים אשר הנסיבות הובילו אותם ליצירת "מעגל קסמים" המשמר את חוסר ההערכה והדימוי העצמי הנמוך שלהם כלפי עצמם. הפרשנות שלהם לגבי יחס הסביבה, אליהם, יוצרת חסכים רגשיים המובילים לתופעות כמו: הרטבת לילה, טיקים, השמנה, הפרעות קשב וריכוז ועוד… תופעות אלו מהוות גורם המעצים את אותו "מעגל קסמים" ואף מוביל את הילד למצב של חוסר אונים גדול מאוד.
כשאנו נגשים לעבודה עם ילדים אלו, חשוב בשלב ראשון, להבין את ההבדל הקיים בן דימוי עצמי נמוך לבין הערכה עצמית נמוכה.
דימוי עצמי – הדרך שבה אנו רואים את עצמנו דרך עולמנו הסמלי הסובייקטיבי.
הערכה עצמית – המשקל והחשיבות אנו מייחסים לדימוי העצמי שלנו ולמשוב של הסביבה כלפי אותו דימוי עצמי ..
לאחר שיצרנו בסיס משותף להבנת המושגים וההבדל בניהם נוכל לתת מענה לשאלות שהעלתם בנושא, בסקר שנשלח אליכם.
– כיצד ניתן להוביל מונחה צעיר להעיז ולבצע בהתלהבות מטרות, שנראו לו קודם כבלתי אפשריות לגביו?
שאלה זו טומנת בחובה שני נושאים: מוטיבציה לפעול, ואמונה ביכולות (דימוי עצמי).
* מוטיבציה לפעול: הדבר הראשון שחשוב לבדוק הוא, האם מדובר במטרה שהמנחה הציב לעצמו או שמא זו מטרה שמשהו אחר הציב לו?
ברור הסוגיה חשוב מאוד שכן פעמים רבות מתאמצים הילדים לרצות, לזכות באהבה ולהשיג מטרות שהסביבה הציבה להם (משפחה, מורים וכו' ). לכן אני מציע, קודם כל, להבין מי המציב את המטרה בכדי לברר את רמת המוטיבציה של המונחה, להשגת המטרה.
ישנם מקרים בהם הילדים מנסים להשיג מטרות, מבלי לבחור אותן, כדוגמת הצלחה במקצוע מסוים בבית-ספר. במקרים אלו מתקשים הילדים לתת משקל וחשיבות, להשגת אותה מטרה והתוצאה היא שהמאמץ והמוטיבציה להשגתה, נמוכים.
במקרים אלו מומלץ, (בשפת ה- (NLP, למסגר מחדש את אותה מטרה. בכדי שהמונחה יוכל לראות את הרווח לתדמית האישית שלו,מהשגתה.
*אמונה ביכולות (דימוי עצמי): ישנם מקרים בהם המונחה לא מעז לבצע משימות בשל הקושי להעריך את ההצלחה שתביא אותה פעולה.. או במילים אחרות, אותו אדם לא מסוגל להעריך את הכישורים הנדרשים על מנת לפעול להשגת המטרה.
במקרים מסוג זה מומלץ, בשלב הראשון להבין מהמונחה מהן, לדעתו היכולות או הכישורים הדרושים לו על מנת להשיג את המטרה. בשלב השני להוביל אותו לכדי מציאת אותן היכולות, בהקשרים שונים בחייו. לאחר שיש בידנו את הנתונים הללו נשליך את אותן יכולות (שנמצאות אצל המונחה עצמו, בהקשרים אחרים בחייו) לאותה מטרה ספציפית, שקודם לכן היסס לבצע..
השלכה מסוג זה, של יכולות, יכולה להיעשות בעזרת יצירת התניות קלאסיות או בשפת ה-NLP , עוגנים.
– לעיתים אני פוגשת ילדים החושבים שהם היחידים בעולם, שכה מוגבלים מבחינה מסויימת. מה אפשר לעשות?
מסיבות שונות, נראה שילדים אינם מודעים ליכולות ולכישורים שלהם. פעמים רבות הם מפלים את עצמם לרעה, בהשוואות לילדים אחרים ומגיעים למסקנה שגויה לפיה אין להם יכולות ואין להם מה להציע.
גם במקרים אלו נבצע השלכה. ראשית נצטרף לדפוס ההשוואה של הילד ונבקש ממנו שיספר על הכישורים והיכולות שהוא מעריך, אצל הילדים האחרים, אותם הוא משווה לעצמו.. לאחר שמנה את היכולות, נתמקד במציאת היכולות והכישורים שהוא מעריך אצלו , בהקשרים שונים בחייו. ולבסוף נשליך אותן בהקשר לקושי הספציפי שלו. במקרים בהם אותו מונחה מתקשה למצוא את אותן יכולות בהקשרים אחרים בחייו, אפשר גם לבצע תהליך של מודלינג על חבר אחר שהיכולת אצלו קיימת וללמד את המונחה שאיתו עובדים איך לעשות שימוש באותה יכולת.
– איך להפוך למקובל חברתית?
הביטוי "מקובל חברתית" שגור, לרוב בפי ההורים. ילדים ובני נוער נוטים לומר "אני רוצה שיהיו לי יותר חברים", או "אני רוצה להזמין ולהיות מומן לילדים אחרים". ראוי לציין שההגדרה של הילדים ובני הנוער הרבה יותר ממוקדת וברת מדידה מאשר הגדרת הוריהם.
במקרים מסוג זה אפשר לזהות שני מצבים עיקריים:
1. קיים פער באופן שבו המונחה חושב כיצד חבריו מעריכים אותו /מעריכים בו לבין מה שהם חושבים באמת ולכן אינו מעז ליצור אינטראקציה חברתית, כלומר מוותר מראש.
במקרים מסוג זה, חשוב , בראש ובראשונה, להבין מהמונחה מה הוא חושב שחבריו מעריכים? לאחר מכן, להוביל את המונחה להתבונן על הסיטואציה בפרופורציות, (עד כמה שניתן באופן "אובייקטיבי") במטרה להבין האם זה מה שחבריו מעריכים?
לצורך כך, אפשר להתמקד במצבים ספציפיים ולנתח אותם בעזרת שינוי עמדת התפיסה של המונחה. פעם לחוות את הסיטואציה דרך העיניים שלו, פעם דרך העיניים של חבריו ופעם שלישית כמשקיף. במידה ומגיע למסקנה שחסרים לו יכולות וכישורים ניתן לנהוג כפי שהוצע קודם לכן, למצוא את אותן יכולות בהקשרים שונים בחייו ולבצע השלכה. או לבצע מודלינג על אותה יכולת, הנמצאת אצל מישהו אחר. (במקרים בהם המונחה לא מוצא את היכולת אצלו)..
2. .המונחה מעריך את עצמו (את כישוריו ויכולותיו) אך החברים הסובבים אותו אינם מעריכים אותו.
במקרים מסוג זה ננחה את המונחה להוסיף את היכולות והכישורים המוערכים אצל הסביבה לתדמית האישית שלו. ניתן גם להוביל אותו להבין ולזקק את הכישורים והיכולות הקיימים בו על מנת שיוכל למצוא סביבה אחרת המעריכה יכולות אלו.
(לדוגמא: נער המחשיב את עצמו לחכם אך הסביבה של בני גילו לא נותנת משקל לחוכמתו ולא מעריכה אותה. יש באפשרותו להבין מה החברה כן מעריכה ולפתח את אותם יכולות וכישורים אצלו. או לחילופין במידת האפשר לחפש סביבה אחרת המעריכה את הכישורים שכבר קיימים בו).
חשוב לציין: ייתכן וילדים אלה, אשר נמנעו או שלא חוו אינטראקציה חברתית עם ילדים אחרים, עלולים לחוות קושי, מכיוון שהם לא יודעים כיצד ליצור אינטראקציה זו. לכן מומלץ ללמד אותם ולהקנות להם כלים ובכך להוביל אותם ליצור כימיה ותקשורת טובה עם ילדים אחרים.
– איך לעזור לילד להאמין בעצמו ולאהוב את עצמו כמו שהוא?
ראשית כל, חשוב להבין איך הוא רואה את עצמו ואילו יכולות או כישורים קיימים בו. והאם הוא מעריך את היכולות הקיימות בו. במידה והוא מתקשה לעשות זאת, כפי שכבר הוצע,, מומלץ להבין אילו כישורים הוא כן מעריך ואצל מי הם קיימים, ולעשות השלכה/מודלינג.
במידה וכן הצליח לתאר את עצמו ואת כישוריו אך לא מסוגל להעריכם , מומלץ למצוא פעילויות, שאותו מונחה מעריך, ולבדוק איך הכישורים הקיימים יכולים לתרום לו בפעילויות אלו.
– כיצד נחזק את הילד/הנער ונמנע ממנו להיגרר אחרי החברה?
בתהליך יצירת הדימוי האישי של כל ילד, יש לסביבה הקרובה השפעה גדולה! ראשית במתן לגיטימציה לייחודיות וליכולת ההכלה של נקודות החוזק והחולשה של כל אחד. כמו כן מתן משוב וחיזוקים מצד אותה סביבה, הולך ומעצב את המשקל ואת הערכה שהילד נותן לדימוי העצמי שלו ויוצר את הערכה עצמית שלו. כשהדימוי העצמי איתן ויציב, הילדים לא ששים להיגרר אחרי ערכים שאינם תואמים את האמת הפנימית שלהם.
להורים שבנינו יש הרבה עבודה! הם אשר מגבשים את הדימוי וההערכה העצמית של ילדם בראשית חייו. בהנחיה טיפולית ניתן לעזור ולחזק את הילד, בהתאם לבסיס איתו הוא מגיע מהבית.
הטיפול סביב הנושאים של דימוי והערכה עצמית יכול להיות מאד מאתגר. והכלים בהם אפשר לעשות שימוש משתנים בהתאם לילד או הנער שמולנו. ראיתי לא מעט ילדים שדווקא הדמיות פשוטות, מוקלטות, אשר נועדו לחזק את דימוים העצמי מביאים לתוצאות מאד טובות. ומקרים אחרים שמצריכים את מהמנחה לעשות שימוש בכל הידע והיצירתיות העומדים לרשותו על מנת להצליח לגעת באותה נקודה פנימית (טריגר) אשר מזכירה לאותו ילד או נער שהוא יחיד ומיוחד ויש לו הרבה מה לתת ולתרום לסביבתו.