ניתן להגדיר אובדן כתהליך בו אנו חווים תמהיל של רגשות קשים כתוצאה של סיום של מערכת יחסים עם אנשים, חיות, חפצים, ו/או מצבים מוכרים.
פעמים רבות אנו מיחסים או מתנים יכולות ומשאבים למערכות יחסים מסוג זה.
למשל, ילד שמיחס את התוצאות הטובות שלו בבית הספר לקשר המיוחד שיש לו עם המחנכת, או בכך שהוא מרגיש מאד טוב ובטוח בחברת החברים שלו לכיתה.
לפעמים כתוצאה מסיום טבעי או פתאומי של אותן מערכות יחסים, כולנו וילדים ובני נוער בפרט חשים מנותקים מאותן יכולות או משאבים וחווים אותו תמהיל של רגשות כמו צער,
יגון, כאב, מועקה, געגוע, עצב ועוד, רגשות אלו מתורגמים לרובד ההתנהגותי, כאפטיות, היסטריה, בכי, ולפעמים גם תגובות פיזיולוגיות כמו רעידות, הכאות, התעלפויות, כאבי ראש, חולשה ועוד.
כאשר שמדברים על אובדן לא מדובר רק על מקרים של מוות, זה רלוונטי להרבה מאד מקרים, ואם אנו מתמקדים בילדים, זה יכול להיות, מעבר של בית ספר, שינוי אזור מגורים,
גרושים של ההורים, מוות של חיית מחמד, שינוי של מחנכת במעבר כיתה ועוד.
במצבים אלו, מעבר לחוויה הרגשית הקשה, אנשים בכלל וילדים בפרט מתמודדים עם החסך של המשאבים והיכולות שייחסו לאותה מערכת היחסים,
לכן מעבר לעיבוד של האובדן, חשוב מאד להעלות למודעות את היכולות והמשאבים ולהפנות את הילדים למצוא את אותם משאבים ויכולות בתוכם,
כך שיחד עם עיבוד האובדן זה יאפשר לפצע להגליד ולהמשיך הלאה עם התחושה שהם לוקחים איתם, בתוכם את אותם משבים ויכולות.
בהרצאה מוקלטת זו תמצאו סקירה על התמודדות עם אובדן ורעיונות לעזור לילדים ובני נוער להתמודד ביתר קלות
[צפייה בתוכן זה שמורה אך ורק למנויי החממה]
לקבלת גישה לתוכן זה ולהצטרפות לחממה לחצו כאן