מודלינג

מטבעי תמיד הייתי סקרן. אהבתי לחקור תופעות, להבין ולהתנסות בהן.
הייתי ניגש לחקור תופעה באופן אינטואיטיבי… מה שמצד אחד נתן לי המון חופש, אך מצד שני לא תמיד הביא אותי למסקנות חד משמעיות. לפני 9 שנים עלתה הזדמנות ללמוד בחו"ל, אז התלבטתי בין שתי אפשרויות: ללמוד NLP Trainer, או להתמחות ב- Modeling? בהיכרותי עם עצמי ידעתי שאני לא מעוניין לפתוח בית ספר של NLP במובנים הקונבנציונליים, לכן לא בער בי לתלות עוד תעודה מהודרת של הדרגה הבאה של NLP על הקיר. לאחר שקראתי את התכנים של ההתמחות במודלינג, כבר לא היו לי התלבטויות … הבנתי שבידע זה נמצא הבסיס ליצירה אין סופית! ואכן כך היה, ראשית כל למדתי לבצע מחקר בעזרת כלים של NLP , למדתי לתכנן ולנהל מחקר ומעל הכל להפוך את התוצאות לתכנים שאנשים אחרים יכולים ליהנות מהם.

  1. מה זה מודלינג?

מודלינג הוא תהליך מחקר, השואף להתחקות מאחורי האסטרטגיה המודעת והלא מודעת של אדם/קבוצת אנשים, בעת ביצוע פעולה מסויימת, בהקשר ספציפי, ותוצאותיו.

מחקר המודלינג אינו מסתפק בסדרת הפעולות המובילות לתוצאות מסוימות בהקשר ספציפי וחודר לרבדים עמוקים יותר כמו: רגשות, ערכים, אמונות ודפוסים שעליהם מתבססות הפעולות ההתנהגותיות. כך שבסופו של דבר יהיה אפשר ללמד ולהעביר את אותה האסטרטגיה, המביאה לתוצאות ספציפיות, לכל אדם אשר יבקש לרכוש אותה. (הן ברבדים העמוקים והן ברבדים שניתן למדוד מעל השטח).

אם לדוגמה מחקר מודלינג מתמקד בספורטאי אשר בעקביות מגיע לתוצאות יוצאות דופן בענף הספורט בו הוא עוסק, מחקר המודלינג לא יסתפק רק בללמוד את תכנית האימונים שלו, אלא גם בחקירת רבדים אחרים כמו: אמונות, רגשות שהוא חווה בעת אימונים ותחרויות, מקור ההשראה שלו, באיזה זמן המחשבות שלו ממוקדות בעת הגעה לתוצאות יוצאות דופן וכו'… כך שבסופו של דבר יתאפשר לנו לתרגם את אותה האסטרטגיה המביאה לתוצאות יוצאות דופן, לתוכנית שיהיה אפשר להנחיל לספורטאים אחרים אשר מבקשים להגיע לתוצאות יוצאות דופן.

  1. איך מבצעים מחקר מודלינג?

מתודולוגיית המודלינג חשובה ביותר היא בסופו של דבר יכולה לעשות את ההבדל בין קבלת תוצאות בלתי ברורות לבין תוצאות מהימנות.

בשלב הראשון: האתגרים המרכזיים –  לאחר שמגדירים את תופעת המצוינות שבוחרים לחקור, השאלות המרכזיות שנעלה הן: מי הוא האדם או האנשים עליהם הולכים לעשות מודלינג? מהן המיומנויות שאותם אנשים עושים בהן שימוש על מנת להגיע לתוצאות יוצאות דופן באותו התחום שבחרנו?

לאחר ההגדרות הראשוניות, המתוות את מחקר המודלינג, יהיה חשוב להגדיר אילו אנשים, (אשר עוסקים באותו תחום שבחרנו לחקור), אינם עושים שימוש באותן מיומנויות של המודלים להצלחה? אותה אוכלוסיה תשמש כמודלים נגדיים אשר יבססו את ההשערה הראשונית של אותן מיומנויות, בקרב המודלים להצלחה, שעושות את ההבדל ומביאות לתוצאות יוצאות דופן.

לאחר שיש לנו את המודלים להצלחה, ואת המודלים הנגדיים והבנו שאנו חוקרים את המיומנויות שעושות את ההבדל, השלב הבא יהיה להחליט באילו כלים נעשה שימוש על מנת להתחקות  אחר ההצלחה. זאת בכדי לגייס או לא גייס את אותן מיומנויות שעושות את ההבדל ומביאות להצלחה יוצאת דופן.

האתגר הוא לבחור בכלים אבחוניים וטכניקות אשר יתנו לנו מענה, כמה שיותר מדויק ורחב, על איך? ועל מה? המודלים להצלחה מצליחים לבנות את המיומנויות המביאות להצלחה, על מה הן נשענות. וכמו כן גם לעשות שימוש באותם כלים על מנת לבדוק אצל האנשים המיצגים את הדוגמאות הנגדיות אשר לא מצליחים לגייס את אותן מיומנויות כדי שמאוחר יותר נוכל להשוות בין שתי האסטרטגיות ולגלות אילו פרמטרים עושים את ההבדל בין קבלת תוצאות ממוצעות לבין קבלת תוצאות יוצאות דופן.

לאחר שהצלחנו לבודד את המפתחות שעושים את ההבדל ומביאים לתוצאות יוצאות מהכלל, השלב הבא יהיה ליצור תוכנית המלמדת את האסטרטגיה לאנשים המבקשים לעשות שימוש במיומנויות המהוות בסיס להצלחה באותו התחום שחקרנו. זהו שלב קריטי "הנשען" על הממצאים של מחקר המודלינג, אופי ההתנהלות הדרושה כדי להגיע להצלחה והפרופיל של האנשים המיועדים ללמוד איך ליצור את המיומנויות המביאות להצלחה. לכן עלינו לבחור  את הדרכים המתאימות ביותר על מנת להפוך את המיומנויות הללו לזמינות עבור כל אדם המבקש ללמוד אותן.
בשלב זה, חשוב מאוד לערוך לפחות פיילוט אחד על מנת לבדוק את המהימנות של הדרך שהגדרנו כלמידה של המיומנויות שבמוקד העניין. כך שלאחר אותן בדיקות נוכל בפרוש ללמד את אותן אסטרטגיות להצלחה באותו תחום ספציפי לכל אדם החפץ בכך.

  1. שימושים של מחקר מודלינג:

בעיקרון ישנם שלושה שימושים למחקר המודלניג :

  • הנחייה פרטנית: פעמים רבות אנו עובדים עם מונחה שברצונו להביא יכולת שקיימת בתחום אחד של חייו לתחום אחר. למשל: מונחה חווה ביטחון עצמי בתחום העבודה אך מרגיש שיכולת זו חסרה לו בתחום החברתי. באמצעות המודלניג, נוכל לערוך מחקר על הביטחון העצמי שיש לו בתחום העבודה, למצוא את האסטרטגיה של ההצלחה, לגייס את הביטחון העצמי בתחום זה ולהשליך את אותה אסטרטגיה לתחום החברתי או כל תחום אחר שהמונחה יחפוץ בכך.
  • יצירת סדנאות וקורסים: פעמים רבות אנו מוצאים בנו צורך להתמקד בנושא ספציפי, (אם כי אנו בעצמנו עברנו מסע באותו הקשר…) או שפשוט תופעה מסוימת מעניינת אותנו ואנו רוצים להביא מזור ודרך התמודדות מוצלחת. למשל: ליצור סדנה המתמקדת בעזרה לאנשים הסובלים מפחד במה, שנמנעים מלהביע את עצמם בפורומים גדולים, להרצות או ללמד. כך שבמקום לנחש וליצור סדנה עם כלים או דרכים שאנו "חושבים" שהם הנכונים, נוכל לפנות למה שעובד ומצליח בפועל. לערוך מחקר מודלינג על אנשים שעושים את זה בקלילות ואפילו נהנים מכך ולאחר מכן להעביר בסדנה שלנו את אותה האסטרטגיה אל אותם האנשים הסובלים מפחד במה. וכך להעביר את הסדנה המוצלחת שוב ושוב.
  • ביצוע מחקרי מודלינג עבור ארגונים ומוסדות: בארגונים ומוסדות רבים נוצרים מצבים בהם מעוניינים ביצירת שינוי כזה או אחר אשר מצריך שינוי בדרך ההתנהלות של פרטים או קבוצות בתוך הארגון. למשל: חברה שמזהה בקרב אנשי המכירות שלה שיש כאלה מוצלחים מאד וכאלה שלא מגיעים לתוצאות הרצויות. עריכה של מחקר מודלינג אשר חוקרת המיומנויות של אנשי המכירות המוצלחים ומזהה את האסטרטגיה (המודעת והלא מודעת שלהם), תאפשר יצירת סדנה ייעודית לאנשי מכירות באותו ארגון אשר יבטיח את טיב התוצאות של אנשי המכירות שלה.

מהחוויה האישית שלי, יכול לומר שמעבר לתוצאות ולסדנאות שניתן ליצור בעזרת המודלינג, ניתן למצוא הרבה הנאה וסיפוק בתהליך המחקר עצמו ושל יצירת תכנית אשר מעבירה את ההצלחה והתוצאות יוצאות הדופן לאנשים אחרים. זה מפתח את הסקרנות ואת היצירתיות… ובעיקר זו דרך עם אופקים רחבים ליצירת תכנים מעולים אשר הצלחתם מובטחת מעצם העובדה שהם לא מתבססים על תאוריות או מודלים אקדמיים, אלא פועלים ומוכיחים את עצמם בשטח בזמן אמת יום אחרי יום.

ממליץ להתנסות, להיות פתוחים ללמידה ולאתגרים.

בהצלחה 😊

ערמה של שאלות – פעילת טיפולית

הפעילות הבאה מאפשרת לילדים ובני נוער, אשר זקוקים לאומץ ותעוזה, לשתף ולחלוק את רגשותיהם הקשים, בסביבה שאינה מאיימת.

ניתן לקיים את הפעילות בקבוצה או באופן פרטני (אחד על אחד). הפעילות המצורפת כתובה לקבוצה.

חומרים:

  • מספר רב של קוביות (מהסוג שבונים איתו מגדל קוביות)
  • בתחתיתה של כל קוביה יש לרשום את הספרות 1 עד 4 (10 קוביות לכל ספרה) .
  • יש להוסיף 2 קוביות עם הספרה 5 בתחתית.
  • יש להוסיף 2 קוביות ללא מספר בתחתית.
  • דף ועיפרון לכל משתתף.
  • העתק של רשימת השאלות (מצ"ב נספח שאלות).(לכל משתתף בקבוצה)

אופן הפעילות:

  • יש לחלק לכל משתתף עותק של רשימת השאלות. (הרשימה מחולקת ל 3 רמות שונות: הרמה הראשונה מכילה שאלות פשוטות – שאלות הכירות, הרשימה השנייה מכילה שאלות מאתגרות יותר והרשימה השלישית מכילה שאלות עמוקות).
  • כל משתתף מקבל דף ועט.
  • פורסים את הקוביות (עם המספרים כלפי מטה) על השולחן.
  • בכל פעם נבקש מאחד מחברי הקבוצה להרים קובייה ולהציג את המספר הכתוב בתחתית הקובייה.
  • המספר המופיע על הקובייה מייצג את מספר הרמה אותה בחר המשתתף. (לדוגמא: אם הורמה קובייה ועליה רשומה הספרה 1 יש לבקש מהמשתתף להשיב על שאלה המצויה ברמה 1. אם הורמה קובייה ועליה רשומה הספרה 2 יש לבקש מהמשתתף להשיב על שאלה המצויה ברמה 2. וכן הלאה).
  • אם הורמה קוביה ועליה רשומה הספרה 4 – על המשתתף לכתוב שאלה על הנייר שברשותו.
  • אם הורמה קובייה ועליה רשומה הספרה 5 – על המשתתף (שהרים אותה) להשיב על השאלה שכתב המשתתף שקיבל את הקוביה עם הספרה 4.
  • היה ומשתתף הרים קוביה עם הספרה 5 (לפני שהורמה הקוביה עם הספרה 4), הוא לא חייב להשיב לאף שאלה.
  • היה ומשתתף הרים קוביה ללא ספרה – ישנן 3 אופציות: האחת, הוא יכול שלא להשיב לשאלות כלל. השנייה, הוא רשאי לבחור איזו שאלה שהוא רוצה משלוש הרמות של השאלות. השלישית, הוא רשאי לבחור משתתף אחר מהקבוצה ולשאול אותו שאלה אחת. (נתון לבחירתכם).

נספח שאלות:

רמה 1:

  • מהו המקום המועדף עליך לצאת לאכול (מסעדה, בית קפה…)
  • מהו ענף הספורט שבו אתה הכי אוהב לשחק?
  • מהו ענף הספורט שבו אתה הכי אוהב לצפות?
  • מהו החג האהוב עליך?
  • מהי החנות המועדפת עליך?
  • מהו הספר שאתה הכי אוהב?
  • מהו הסרט שאתה הכי אוהב?
  • מהו המקצוע שאתה הכי אוהב ללמוד?
  • מהו המקום המועדף עליך לחופשה משפחתית?
  • מהו הדבר שאתה הכי אוהב לעשות בזמנך הפנוי?

רמה 2:

  • ספר על כשרון שאתה גאה בו?
  • מהו הדבר שאתה מקווה להשתפר בו?
  • ספר על דבר אחד שאתה אוהב באישיות שלך?
  • ספר על דבר אחד שאתה אוהב במראה שלך?
  • ספר על מטרה שהצבת לעצמך?
  • מי מהמשפחה הגעינית שלך הכי קרוב אלייך ומדוע?
  • מי מהמשפחה המורחבת שלך הכי קרוב אליך ומדוע?
  • האם ישנה קבוצה מסויימת שאתה מרגיש חלק ממנה? ומדוע?
  • מהי עבודת חלומותייך?
  • באיזה הישג אתה הכי גאה?

רמה 3:

  • מהו היה הדבר האחרון שגרם לך לבכות?
  • האם אתה סומך על אנשים אחרים? מדוע?
  • האם אי פעם רמית במבחן? מדוע?
  • מי האדם בחייך שמבין אותך הכי טוב? מדוע?
  • האם אתה חושב שאתה הולך בדרך הנכונה?
  • איזו שאלה שאנשים שואלים אותך גורמת לך להרגיש לא בנוח עם עצמך?
  • האם חברייך תלויים בך? מדוע?
  • תאר לי סיטואציה שבה אחד מחברייך פגע בך?
  • האם היית רוצה שיהיו לך יותר חברים ממה שיש לך היום? מדוע?
  • האם אתה מרגיש שיש משהו בחייך שאתה רוצה להתנצל בפניו? אם כן תוכל לשתף על מה עליך להתנצל?

מיותר לציין, שזהו מאגר שאלות לדוגמא. אתם יכולים להוסיף/להסיר שאלות כראות עניכם

בהצלחה 🙂

שלט חוצות – פעילות טיפולית פרטנית

 

הפעילות הבאה טומנת בחובה שתי מטרות עיקריות:

  • נותנת לילד/לנער את ההיזדמנות לבטא את עצמו ולחשוף את תכונותיו החיוביות והייחודיות לו באופן שאינו מאיים.
  • מאפשרת לילד/לנער לזהות תכונות חיוביות וייחודיות לו.

חומרים:

  • בריסטול גדול מספיק ליצירת שלט חוצות.
  • צבעים/טושים
  • מרקרים
  • חומרי יצירה מגוונים
  • דבק

אופן הפעילות:

  • בשלב ראשון נרצה להבין מהי מטרתו של שלט החוצות? שלט החוצות נועד להעביר מסר (פרסומי/מידעי). לכן הוא גדול מאוד, בנוי באופן כזה שיתפוס את העין, מוצב במקומות גלויים וצבעוני מאוד. אם נעשה השלכה של שלטי החוצות על בני אדם, נוכל לשים לב שישנם אנשים שאוהבים להיות "שלט חוצות" – כלומר אוהבים שמבחינים בהם (הם מושכים תשומת לב, גלויים וכו'). לעומת אחרים אשר ביישנים ונמנעים מתשומת לב.
  • היום את/ה הולך/ת להיות במרכז תשומת הלב. היום את/ה תצור/י שלט חוצות משלך, לפי ההוראות הבאות:
  • לפנייך מונחים חומרי יצירה שונים, טושים, צבעים, דבק ובריסטול. עליך ליצור שלט חוצות שיהיה גדול מספיק, מושך את העין וצבעוני.
  • אבל (!) זה לא שלט חוצות רגיל. הפעם אתה "מוכר"/"משווק" את עצמך J.
  • בכדי לשווק את עצמך, עלייך להדגיש (בכל דרך שתבחר) את התכונות החיוביות והייחודיות שלך.

*חשוב להיות ערניים, בשלב זה, לפרשנות שהילד עושה לתכונותיו. כלומר, לשים לב כיצד הילד מפרש את תכונותיו. (האם לשלילה או לחיוב). לדוגמא: האם ביישנות/מופנמות וכו' מתפרשות בעיניו כדבר חיובי/שלילי. – כך נוכל לעבד עם הילד/הנער את התכנים במהלך סדרת המפגשים.

  • לכשסיים לערוך את שלט החוצות שלו נעבור לשלב הדיון.

דיון:

  • נבקש ממנו לספר מה בחר לציין על השלט? מה בחר שלא לציין על השלט? ומדוע?
  • האם היה לך קשה לחשוב על התכונות שאותן בחרת לציין בשלט החוצות?
  • איך אתה מרגיש עם העובדה שנחשפת בפניי?
  • מדוע, לדעתך, חשוב שתזהה תכונות חיוביות וייחודיות על עצמך?
  • מדוע, לדעתך, חשוב להיות מסוגל להחשף בפני הסביבה ולחשוף את תכונותייך החיוביות?

 

בהצלחה 🙂

 

המסכה – פעילות טיפולית פרטנית

הפעילות הבאה מאפשרת לילדים ולבני נוער:

  •      להבין את החשיבות של "להיות עצמם".
  •      לזהות מסיכות שונות, שהם "לובשים" בציבור.
  •      למצוא דרכים שונות להרגיש טוב עם עצמם.

חומרים:

שבלונה של מסיכה (להורדת השבלונה יש ללחוץ כאן)

מספר מסיכות מוכנות עבורנו.

  •      בריסטולים.
  •      מרקרים.
  •      גומיות.
  •      מחורר.

אופן הפעילות:

1.      בשלב הראשון נערוך עם הילד/הנער שיחה מקדימה על מהות המסיכות בחיינו. נסביר לילד/לנער שבמהלך חיינו אנו נוהגים "ללבוש" מסיכות שונות בהתאם לסיטואציות שונות . נתחיל עם מספר דוגמאות מחיינו האישיים. לדוגמא: "כשאני עומד בתור אז אני כועס" – "לובשים" את מסיכת "הכעס" (שהכנו מבעוד מועד) על הפנים. "כשאני מקבל ציון טוב במבחן אז אני שמח" – "לובשים" את מסיכת "השמחה" על הפנים. ממשיכים באופן הבא עד שיש בידנו מגוון של מסיכות.

2.      נבקש מהילד לתאר סיטואציה ספציפית שבה הוא חווה קושי הקשור ישירות לחווית הדימוי הנמוך/הבטחון העצמי הנמוך. (תוך כדי הסיפור, נדלה מספר רב, ככל האפשר, של "מסיכות" כלומר רגשות ונרשום אותן בצד) כשיש בידנו סיטואציה ספציפית נעבור לשלב היצירה 🙂 (לטובת הפוגה קלה בתהליך).

3.      נגיש לילד/לנער את השבלונה של המסכה (המצ"ב כנספח) ונבקש ממנו שיניח אותה על הבריסטול, יצייר את קווי המתאר שלה ולאחר מכן יגזור. (חשוב שיגזור מספר מסיכות שיהלמו את מספר הרגשות שחווה באותה סיטואציה ספציפית שהעלה).

4.      נחורר את המסיכה משני צידה ונשחיל את הגומייה כך שאפשר יהיה להלביש אותה על הפנים.

5.      ברגע שיש בידנו את המידע על הפרשנות שהילד/הנער עושה לסיטואציות מסויימות, נבקש ממנו ליצור מסכות עם הרגשות הקשים שהוא חווה (בסיטואציה הספציפית שהעלה). ננחה אותו "ללבוש" את המסכה ולשחק את הסיטואציה הקשה.

6.      לאחר מכן נשאל את הילד האם היה רוצה להרגיש אחרת בסיטואציה הספיצית שתאר? נבקש ממנו ליצור מסיכה חדשה שתהלום את הרגש החדש. ננחה אותו "ללבוש" את המסיכה החדשה ולשחק שוב את הסיטואציה. אך הפעם ממקום של רגש אחר – הרגש שהוא בחר.

7.      בשלב זה, נערוך דיון באופן הבא:

  •       נשוחח  עם הילד/הנער על ההבדל שחווה בסיטואציה בין המסכות החדשות. (כשאתה פועל ממקום של רגש אחר, הרגש שבחרת… איך אתה פועל אחרת(התנהגות)? איך אתה חושב אחרת (מחשבות)? איך זה מרגיש לך (רגשות)?
  •       מה, לדעתך, צריך לקרות כדי שתוכל לבחור בעתיד, מסיכה נכונה עבורך שתהלום את   סיטואציה שאתה חווה?

בהצלחה!  🙂

מסלול מכשולים – פעילות טיפולית לקבוצה

הפעילות המצורפת היא למעשה משחק כייפי ומשחרר בו כולם מקבלים הזדמנות לבחון האם ההוראות שהם נותנים, לשאר חברי הקבוצה, ברורות ובהירות. וכן בוחנת גם את יכולת ההקשבה של שאר הילדים על ידי ביצוע ההוראות שניתנו על ידי האחר. פעילות זו טומנת בחובה שתי מטרות עיקריות:

  • היכולת לתקשר באמצעות הוראות ברורות ובהירות עם האחר בקבוצה.
  • יכולת ההקשבה והמעקב אחר ההוראות שקבלו מחבריהם לקבוצה.

חומרים:

  • כל ציוד (זמין) שיכול לשמש כמסלול מכשולים. (כגון: כדורים, קונוסים, חבלי קפיצה, כסאות וכו')
  • מטפחת לכיסוי העיניים. (כמספר המשתתפים בקבוצה)

אופן הפעילות:

  • במידה ומדובר בקבצוה גדולה – מחלקים אותה ל-4 קבוצות קטנות.
  • במידה ומדובר בקבצוה קטנה – כל ילד יהיה אחרי על תחנה.
  • סה"כ יש ליצור 4 תחנות.

הפעילות הבאה מתייחסת לקבוצה גדולה (אך ניתן להמיר אותה לקבוצה קטנה)

  1. מחלקים את המרחב בו מקיימים את הפעילות לארבע תחנות. (ניתן לסמן כל תחנה באמצעות סלוטייפ המודבק על הריצפה, או כל סימון אחר).
  2. מקצים לכל קבוצה מתחם ומחלקים את הציוד הקיים בין התחנות.

(לדוגמא: תחנה 1 – כדורים/ תחנה 2 – חישוקים / תחנה 3 – חבלי קפיצה וכו')

  1. ננחה כל קבוצה ליצור, באמצעות הציוד שברשותה, מסלול מכשולים מאתגר עבור יתר חברי הקבוצה.
  2. כשכל הקבוצות סיימו את המשימה – ליצור מסלול מכשולים, במתחם שהוקצה להם, נבקש מכל קבוצה לערוך סיור לקבוצות האחרות ולהסביר להם מה עליהם לעשות במסלול בכדי לנווט ולעבור בהצלחה את החלק הזה שבמסלול.
  3. בשלב זה, נספר לילדים כי עליהם לעבור את מסלול המכשולים כשמטפחת על עיניהם וכי בכל פעם, חבר אחד (מחברי הקבוצה) ינחה אותם כיצד לעבור את מסלול המכשולים. (כך יוצא שבכל פעם ילד אחר מנחה את שאר חבריו לקבוצה).

** באופן הזה, כל ילד גם יחווה את החוויה שבהקניית הוראות ברורות ובהירות (לשאר חברי הקבוצה) וגם יתרגל את יכולת ההקשבה שכן הוא צריך להקשיב  למי שמנחה אותו לעבור את המכשול בעניים עצומות.
** לכן חשוב שכל קבוצה תיתן הוראות ברורות וששאר החברים בקבוצה יקשיבו היטב על מנת שיבנו מה עליהם לעשות.

  1. בתום סיור ההסברים, ננחה כל קבוצה לעמוד בתחנה שיצרה קבוצה אחרת. נבקש מהילד הראשון בקבוצה לשים על העיניים את המטפחת וברגע שיינתן האות עליו לעבור במסלול המכשולים, באמצעות הדרכה של ילד מהקבוצה שלו. רק ברגע שכל חברי הקבוצה סיימו תחנה אחת הם רשאים לעבור לתחנה הבאה.

** יש לוודא שכל הקבוצות מתחילות יחד ועוברות בכל ארבע התחנות (כולל שלהם) וכן שכל אחד מהילדים קיבל הזדמנות להדריך (לתת הוראות) ולהיות מודרך (להקשיב להוראות).

– ניתן לעשות זאת במסלול מעגלי עם כיוון השעון 🙂

  1. החלק החשוב במשימה הוא להקשיב ולעקוב אחר ההוראות שניתנו ולוודא שההוראות ברורות לכולם. הצלחה במשימה תבדק על ידי הקבוצה שזכרה את כל ההוראות ותבצע אותן בדיוק כפי שנתבקשה, בכל תחנה.
  2. בתום הפעילות נערוך דיון.

דיון:

  • האם זה היה קל/קשה לתת הוראות לאחרים? מדוע? (סבב קצר).
  • האם זה היה קל/קשה להקשיב ולעקוב אחר כל הוראה שניתנה? (סבב קצר).
  • האם נתקלתם אי פעם בקושי לעקוב אחר ההוראות וליישם אותן כנדרש? (סבב קצר).
  • מדוע אתם חושבים שזה קורה? (הקושי לעקוב וליישם הוראות) (סבב קצר).
  • מדוע לדעתכם זה חשוב לעקוב אחר ההוראות? (סבב קצר)

בהצלחה  🙂

הרוח נושבת – פעילות טיפולית קבוצתית

הפעילות הבאה מאפשרת לילדים לקחת את הסיכון בשיתוף רגשותיהם בפני חבריהם לקבוצה. הפעילות טומנת בחובה שתי מטרות עיקריות:

  • לחשוף בפני הקבוצה (באמצעות שיתוף של מחשבות, רגשות וכו') את השוני והדמיון של חברי הקבוצה.
  • לסייע לילדים להיפתח ולהרגיש בנוח עם יתר חברי הקבוצה.

חומרים:

  • דפי A4

גודל הקבוצה:

6 ילדים או יותר.

אופן הפעילות:

  1. מקבצים את כל הילדים לכדי מעגל ומחלקים לכל אחד מהם דף A4 (כולם מקבלים דף למעט "המנהיג" העומד באמצע המעגל – הסבר בהמשך) מבקשים מכל ילד להניח את הדף על הרצפה ולעמוד עליו.
  2. על "המנהיג", העומד באמצע המעגל, לומר משהו אמיתי על חייו. (לדוגמא:"הרוח נושבת לעבר מי שסובל מהתפרצויות זעם בשעת כעס…)
  3. על כל מי שמזדהה עם האימרה לזוז ממקומו ולעמוד על דף A4 אחר. (גם "המנהיג" זז ממקומו ושואף לתפוס דף במעגל לעמוד עליו). לאחר שכולם זזים יישאר ילד שאין לו דף לעמוד עליו והוא הופך להיות "המנהיג" העומד באמצע המעגל. ממשיכים באופן הבא עד שכל אחד מחברי הקבוצה היה "מנהיג" לפחות פעם אחת (!).

חשוב לציין: על מנת שהפעילות תצליח, על המנחה (המטפל) להתחיל ראשון, בתפקיד ה"מנהיג". מנסיון אני אומר שככל "שהסיכון" שהמנחה יקח יהיה גדול יותר כך הרצון לקחת "סיכון" ולהיחשף יהיה גדול יותר על ידי שאר חברי הקבוצה. 

  1. מסבירים לילדים את הוראות המשחק:
  • כל אחד מתבקש לעמוד על הדף שלו, למעט "המנהיג" העומד באמצע המעגל (בלי דף).
  • מטרת "המנהיג" היא לגרום לשאר חברי הקבוצה לזוז ממקומם על מנת לתפוס מקום על אחד מדפי A4 שבמעגל ולגרום למישהו אחר מחברי הקבוצה להישאר ללא דף לעמוד עליו, כך שבכל פעם משהו אחר יעמוד באמצע ויהיה "מנהיג".
  • ברגע ש"המנהיג" שואל שאלה, במידה ואתם מזדהים איתה, עליכם לזוז ממקומכם ולעמוד על דף אחר. (ניתן להנחות את הילדים לזוז עם כיוון השעון).
  • במידה ואין מי שמזדהה עם האמרה, עוברים לאמרה הבאה.
  • במידה ורק ילד אחד מזדהה עם האמרה, עליו להחליף מקום עם "המנהיג".
  • בכדי שהפעילות תצליח, חשוב מאוד להיות כנים הן בשאלות שאתם שואלים את שאר חברי הקבוצה והן בתשובתכם לשאלות שנשאלתם על ידי חבריכם.
  • מבררים אם כולם הבינו את הוראות המשחק וממשיכים 🙂

להלן דוגמאות לשאלות:

  • "הרוח נושבת" לעבר מי ש____________ (דבר שהילד אוהב בעצמו).
  • "הרוח נושבת" לעבר מה ש___________ (הילד רוצה להיות בעתיד).
  • "הרוח נושבת" לעבר מי ש____________ (דבר שהילד פוחד ממנו).
  • "הרוח נושבת" לעבר מי ש____________ (דבר שאף אחד לא יודע על הילד).
  • "הרוח נושבת" לעבר משהו ש__________ (מכעיס/מעצבן את הילד).

להלן דוגמאות לשאלות מאתגרות יותר:

  • "הרוח נושבת" לעבר כל מי שאיבד בן משפחה.
  • "הרוח נושבת" לעבר כל מי שהוריו חשבו להתגרש.
  • "הרוח נושבת" לעבר כל מי שסובל מאקנה.
  • "הרוח נושבת" לעבר כל מי שיש לו בעיית משקל.
  • "הרוח נושבת" לעבר כל מי שהיה עצוב בשבוע האחרון.

כמובן שיש להתאים את השאלות לטווח הגילאים שבקבוצה וכן רצוי לבחור סיטואציות בהתאם לקויש המשותף לשמו התכנסו חברי הקבוצה לטיפול.

  1. לאחר מספר סבבים, נערוך דיון:
  • מה שמתם לב לגבי עצמכם, כתוצאה מהמשחק? (כל אחד משיב במשפט).
  • האם אי פעם פחדתם להודות שאתם קשורים לדבר מה שנאמר פה? מדוע? (סבב קצר).
  • האם גילתם שיש לכם קווי דימיון או שוני עם שאר חברי הקבוצה? איך אתם מרגישים לגבי זה? (סבב קצר).
  • מדוע , לדעתכם, חשוב לגלות/לדעת שהאחר מרגיש בדיוק כמוכם? או חווה את אותם הדברים שאתם חווים? (דיון פתוח).
  • האם זה היה קל/קשה עבורכם לקחת סיכון בחשיפה שלכם מול הקבוצה? למה? (סבב קצר).
  • מה מונע מכם, לדעתכם, לקחת סיכון ולהחשף?

בהצלחה 🙂

 

"מה בתמונה?" – פעילות טיפולית לקבוצות

הפעילות הבאה מיועדת לאותם ילדים אשר מתקשים לבטא את עצמם בקבוצה. כפי שניתן יהיה לראות בהמשך, ישנו בסיס שעליו ניתן לשלב אופציות שונות לפעילות.

מטרת הפעילות:

  • לאפשר לילדים להיות הם עצמם, בתוך הקבוצה.
  • לאפשר לילדים להתבטא ולהציג את עצמם לקבוצה, באופן שבו לא ירגישו מאויימים.
  • לאפשר לילדים לחקור את עצמם יותר לעומק.

חומרים:

  • מגזינים ישנים עם תמונות של: משפחה, נוף, פרסומות וכו'
  • כרטיסיות.
  • דבק.

אופן הפעילות:

לפני שמתחילים בפעילות, על המנחה לגזור מגוון רחב של תמונות ולהדביקן על הכרטסות. רצוי מאוד שיהיה גיוון בתמונות כך שנוכל ליצור היזדהות עם התמונות בקרב כמה שיותר ילדים.

  • אפשרות ראשונה: נבקש מכל ילד לבחור תמונה (שלדעתו) מייצגת אותו הכי טוב. ננחה את כל אחד מהילדים להסביר במילים מודע בחר דווקא בתמונה הזו? ובאיזה אופן הוא חושב שהתמונה מייצגת אותו.
  • אפשרות שנייה: נחלק את הקבוצה לזוגות. ננחה כל זוג לבחור תמונה ( תמונה אחת לכל ילד – סה"כ 2 תמונות לזוג), אשר מעוררת אצלו זיכרון טוב/קשה. כל ילד חולק עם בן זוגו את ההסבר שלו לבחירת התמונה ואיזה זיכרון היא מעוררת בו. בתום השיתוף, כל ילד יציג את חברו (בן הזוג שלו) ,באמצעות התמונה, לשאר חברי הקבוצה. (כך גם נתרגל את יכולת ההקשבה שלהם J )
  • אפשרות שלילית: נבקש מכל ילד לבחור שתי תמונות: האחת מייצגת את מצבו העכשווי – מצב מצוי. והשנייה מייצגת את מצבו העתידי – מצב רצוי (איך היה רוצה שהדברים יראו בתום הסדנה). ננחה כל ילד להסביר במשפט/שניים על כל תמונה.
  • אפשרות רביעית: נבקש מכל אחד מחברי הקבוצה לבחור תמונה המתארת כיצד היה רוצה לראות את עצמו בעתיד. ננחה את הילדים לשתף בקצרה ולאחר מכן נערוך דיון קצר סביב השאלה: "אילו צעדים אתה מנחש שאתה צריך לעשות בכדי להיות כמו בתמונה? בכדי להגיע לסיטואציה שמתוארת בתמונה?…" (ניתן לתת לילד צילום של התמונה שבחר כך שתשמש כעוגן/זיכרון צילומי למטרה שלו).
  • לילדים אשר סובלים מקשיים התנהגותים – ננחה אותם למצוא תמונה אשר מתארת את ההתנהגות הרצוייה. נבקש מהם להדביק את התמונה במקום גלוי לעין כך שתשמש עוגן/זיכרון חזותי להתנהגות הרצויה.
  • לילדים אשר סובלים מחרדה/התפרצויות זעם- ננחה אותם לבחור תמונה בעלת מאפיינים רגועים ומרגיעים, לדעתם כמובן. נברר איתם מהי הדרך ומהם הצעדים שליהם לנקוט, ליצרית רוגע עבורם. רצוי לתת להם צילום של התמונה כך שבכל פעם רגע לפני שמופיע הפחד/התפרצות הזעם, הם יוכלו להתבונן בתמונה שתזכיר להם להישאר רגועים ואמיצים.

בהצלחה    🙂

משחק הרגשות – סיפור פשוט

הפעילות הבאה מאפשרת לילדים לבטא את רגשותיהם ממקום של א-חיבור באמצעות סיפור, אשר מאפשר לילד לבטא במילים רגשות קשים ואף מצביע על עוצמת הרגש בכל תרחיש.

חומרים:

  • 8 כרטסות קטנות.
  • כלי כתיבה.
  • צנצנת מלאה בגולות.

אופן הפעילות:

  • בשלב ראשון נרצה לדלות מהילד מגוון רחב של רגשות. לשם כך ישב המנחה (המטפל) בגובה העניים של הילד בשולחן/על הריצפה עם החומרים פרוסים לפניו ויפנה אל הילד באופן הבא: "היום נשחק "במשחק הרגשות – סיפור פשוט" ולצורך כך הייתי רוצה שתיתן לי מספר רגשות שאתה חושב/משער שיש ליד או לילדה בגיל________ (לציין את גילו של הילד).(במידת הצורך לתת דוגמאות של רגשות)

לדוגמא: הילד משיב: "שמחה".

             המנחה: שמחה? זה מצויין. אני ארשום "שמחה" על אחת מהכרטסות. אתה

יכול לחשוב על רגש נוסף?

הילד: "עצב".

המנחה: "עצב". מצויין. אני ארשום על כרטסת נוספת…

  • ממשיכים באותו האופן עד שממלאים את כל 8 הכרטסות ברגשות שהילד ציין.
  • במידה והילד קטן ולא יודע לקרוא, נצייר על כל אחת מהכטסות את הבעת הפנים המותאמת לרגש שהילד ציין.
  • יש לוודא שהרגש הקשה שבגללו הגיע הילד לטיפול יהיה מצויין לפחות על אחת מהכרטסות. במידה והילד לא מספק את הרגש הקשה, שלשמו הגיע לטיפול (לדוגמא:מתח/פחד) המנחה יכול להציע את הרגש ולרשום על הכרטיסייה.
  • בשלב השני נרצה, גם לחבר את הכטיסיות עם הרגשות לסיפור וגם להבין את עוצמת הרגש בכל שלב בסיפור.
    המנחה מסביר לילד: לפנינו מונחות הכטיסיות עם הרגשות. בטח שמת לב שעל השולחן מונחת גם צנצנת מלאה בגולות… בשלב הראשון אני אספר לך סיפור. ובכל פעם שאתקל ברגש המאפיין רגע מסויים בסיפור, אני אניח (על אותו הרגש) מספר גולות המאפיין את עוצמת הרגש שהרגשתי באותו הרגע.

דוגמא לסיפור:כשהייתי ילד שיחקתי כדורגל בקבוצת "מכבי תל-אביב". אני זוכר שהיה לנו משחק חשוב מול "הפועל תל-אביב". באותו המשחק הפקעתי גול ראשון והייתי מאוד שמח (המנחה מניח על כרטיסיית "השמחה" מספר גולות המבטא את השמחה באותו הרגע). אך עם הזמן הצליחה הקבוצה השנייה להשוות ואף לעלות ליתרון! ובסוף המשחק הקבוצה שלי הפסידה והייתי עצוב. (המנחה מניח מספר גולות המבטא את עוצמת העצב שלו על הכרטיסיה "עצב").

  • יש לשים לב שכמות הגולות משתנה בהתאם לרגש וייתכן כי יהיו מספר רגשות בו זמנית בהתאם לתרחיש.
  • הסיפור יכול להיות על כל נושא. אך חשוב שיהיה טוויסט המאפשר ביטוי למגוון רחב של רגשות (שליליים וחיוביים) – באותה הסיטואציה.
  • בשלב שלישי יבקש המנחה מהילד לספר סיפור משלו ולהביע באותו האופן את הרגש בסיפור שלו ויסמן עם הגולות את עוצמת הרגש.
  • ממשיכים באותו האופן עד שהילד מספר סיפור עם הקושי הגדול שלשמו הגיע לטיפול ועליו היה רוצה לעבוד.
  • כשהקושי עולה, ניתן להמשיך עם סדרת ההנחיות כפי שנלמד בקורס.

ניתן לשחק את המשחק בוריאציות שונות:

  • המנחה מספר סיפור והילד בוחר את הכרטסות עם הרגש בהתאם להבנתו את התרחישים. וכן מניח מספר גולות המבטא, בעיניו, את העוצמה של כל רגש ורגש בסיפור של המנחה. על ידי כך יוכל המנחה לאבחן מה מרגיש הילד בכל סיטואציה ומהי עוצמת הרגש שלו (בהתאם למספר הגולות שהוא בוחר להניח על כל רגש ורגש) – כך נוכל להצטרף למפה של הילד (להיכנס לראש שלו) ולהבין כיצד הוא מפרש את הדברים.
  • הילד מספר את הסיפור והמנחה בוחר את הכטסיות עם הרגש בהתאם להבנתו את התרחישים. וכן מניח גולות המבטאות את העוצמה של כל רגש ורגש בסיפור של הילד. על ידי כך יוכל המנחה לחשוף את הילד לגמישות מחשבתית ולהראות לו שניתן להגיב לאותו אירוע בצורות מגוונות ואחרות.

כפי שציינתי, הפעילות מתאימה מאוד לילדים עם הפרעת קשב וריכוז הסובלים מקושי לימודי. אך עם הזמן שמתי לב שהיא תורמת מאוד ואף עוזרת גם לילדים עם בעיות התנהגותיות ולילדים הסובלים מחרדה.

בהצלחה  🙂

לנצח את השעון – פעילות טיפולית

אחד הכלים הטרפיים במשחק, הינו השליטה במשחק. זהו הבסיס שעמד מאוחרי המחשבה ביצירת הפעילות המוצגת לפניכם. כשילד עוסק במשהו שהוא נהנה ממנו הוא נוטה להמשיך ולעסוק בו יותר ויותר. העקביות, קרוב לוודאי, תפיק הצלחה ותוביל לשליטה מלאה ומוחלטת במשחק כשלצד זה נרוויח עקביות וזכיה בתגמול.

הילד האימפולסיבי יכול לראות ולחוות את ההצלחה שהושגה על ידי השלמת המשימה כאשר התגמול ניתן גם על ההתמדה במשימה.

חשוב לציין שזו איננה פעילות חד פעמית אלא מתפרסת על פני מספר מפגשים עד שמגיעים ל 45 דקות של ריכוז. (ניתן לבחור בכל פעם פעילות אחרת כגון: מגדל מקוביות, צביעה של ציור מוכן מראש – לא מורכב מידי, ציור שהילד צריך לצייר וכו'.

מטרת הפעילות:

  • שיפור הדימוי העצמי אצל ילדים הסובלים מאימפולסביות.
  • שיפור היכולת להישאר מרוכז לאורך כל המשימה.
  • יצירת מוטיבציה לדרבון עמידה במשימות.

 

חומרים:

  • שעון עצר. (כך שיהיה ניתן למדוד בדיוק 10 דקות).
  • 2 כוסות עם 50 גולות לפחות. (כוס עם 10 גולות לילד והשאר למטפל)
  • כלי כתיבה.
  • קוביות ו/או ספרים קלים לקריאה ו/או דפי צביעה (עם אובייקטים לצביעה) ו/או דף חלק.
  • "קופסת אוצרות" (מספר פרטים הניתנים כתגמול על ביצוע המשימה).

אופן הפעילות:

חשוב: לתת למונחה הסבר מלא על הפעילות, לפני שמתחילים.

  • המנחה מחלק 10 גולות למונחה ומבקש ממנו לשמור אותן בכוס שלפניו. המנחה מציג את המשחק למונחה: "כעת נשחק משחק שמכונה לנצח את השעון" לפי הכללים הבאים:
  • עוד מעט אבקש ממך לבנות מגדל מהקוביות המונחות לפניך או לצבוע תמונה או לצייר ציור או לקרוא סיפור (יש לבחור משימה אחת בלבד לכל סשן של טיפול) – הדוגמא המוצגת כאן היא בניית מגדל מקוביות.
  • יהיה עליך לבנות מגדל מהקוביות המונחות לפניך, במשך 10 דקות שלמות (!) ובכדי לאמוד את הזמן, יש ברשותי שעון עצר. אני אכוון את השעון ל 10 דק' וברגע שהזמן יגמר, תוכל לשמוע את הצלצול הבא. (יש להשמיע לילד את הצלצול). במידה וסיימת לבנות את המגדל, לפני ששמעת את צלצול השעון, עליך לפרק את המגדל ולבנות מגדל בצורה אחרת, או כל דבר שתרצה מהקוביות.
  • בזמן שאתה תבנה את המגדל עלייך להיות מרוכז רק במגדל עצמו (!) מבלי להיות מוסח משום דבר סביבך. אם תוסח דעתך ותסיר את עניך מהקוביות , עליך לתת לי גולה אחת. אך אם עמדת במשימה (10 דק' של ריכוז) תקבל ממני 50 גולות.
  • במהלך 10 הדקות, בהן אתה תבנה את המגדל, אני אנסה להסיח את דעתך בכוונה, על ידי השלכת חפצים על הריצפה, נקיון החדר, הליכה בחדר וכו'. למרות זאת עליך להישאר מרוכז במשימה.

יש להסביר למונחה כי בכל פעם שדעתו תוסח מהמשימה או שישאל שאלה, יהיה עליו לתת למטפל גולה אחת. (כך שזה הזמן לשאול שאלות , במידה וישנן). אך אם יצליח המונחה להתמיד במשימה מבלי שתוסח דעתו, למשך 10 דקות שלמות הוא יקבל 10 גולות נוספות. ברגע שהמונחה יצבור 50 גולות תהיה לו הזכות לבחור מה שירצה מתוך "קופסת האוצרות" שהכנו מראש (זהו למעשה התגמול).

לאחר שנשאלו כל השאלות וניתנו כל ההסברים יוצאים לדרך. הילד מתחיל לבנות מגדל מהקוביות.

  • בדקות הראשונות המנחה לא מתערב כלל. ולאחר מכן מתחיל בהסחות דעת קלות (הפלת חפצים לרצפה, ניקיון החדר, סיבוב בחדר וכו') – המטרה היא לאמן את המונחה לדבוק במשימה, לא משנה מה קורה סביבו.

אנו רוצים להגיע למצב שאחרי מספר סשנים הילד יהיה חדור מוטיבציה להשיג את 50 הגולות בכדי שיוכל לזכות בפרס מ"קופסת האוצרות".

  • בשלב הבא נאריך את זמן המשימה ל 15 דקות נוספות. וכך הלאה (כל פעם ב 5 דק' נוספות עד שהילד מצליח לדבוק במשימה למשך 45 דקות (זמן שיעור). – ילדים רבים מצליחים להישאר מרוכזים לסשן שלם, עם הזמן.

 

במידה ורוצים להוסיף ולשדרג את המשחק ניתן לעשות זאת:

  • בתום הזמן שהוקצב למשימה (10 דק') על המונחה לומר דבר אחד חיובי על עצמו.
  • בתום 15 דק, – עליו לומר 2 דברים חיובים על עצמו.
  • בתום 20 דק' – עליו לומר 3 דברים חיובים על עצמו.
  • וכן הלאה…

 

הפעילות יעילה מאוד עבור ילדים היפראקטיביים, ילדים עם בעית קשב וריכוז, דימוי עצמי נמוך או כל בעית שליטה אחרת.

כאשר מספקים סביבה נעימה ונוחה וכאשר הנושא המרכזי הוא הכיף שבמשחק, כך מתאפשר לילד לחקור את האפשרויות העומדות בפניו בכדי להגיע לסיפוק שבהשלמת המשימה.

ראוי לציין: כי התגמול, בתחילה, הוא המוטיב המוביל למוטיבציה אך עם הזמן היכולת לעמוד במשימה ותחושת ההצלחה המתלווה לכך הופכות להיות הסיבה האמיתית להמשך המשחק ולתגמול פנימי.

רק המבט על פניו של הילד כאשר הוא מקבל 10 גולות על הצלחתו להיות מרוכז במשימה במשך 10 דקות, משקפת את מטרת המשחק.

המון בהצלחה  🙂